מלאי ביטחון הוא המלאי שמחזיקים בשביל הימים שמשתבשים. הביקוש קופץ, או שהמשלוח מאחר, והמרווח הוא מה ששומר על המדף מלהתרוקן לפני שההזמנה הבאה נוחתת.
הנוסחה המקובלת מכסה רק את הראשון מהשניים. הרשימה על EOQ משתמשת בה: z · σ · √L, עם זמן אספקה קבוע. הרשימה הזו מוסיפה את המשאית שמאחרת.
המספרים כאן הם מוצר מומצא, שנבחר כך שיהיה קל לבדוק אותו.
הנתונים
- ביקוש יומי ממוצע d = 20 יחידות, עם סטיית תקן σd = 5 יחידות ליום.
- זמן אספקה ממוצע L = 9 ימים, עם סטיית תקן σL = 2 ימים.
- היעד: סיכוי של 95 אחוז לא להיגמר במחזור, ולכן z = 1.645.
נוסחת מלאי ביטחון עם זמן אספקה משתנה
נוסחת מלאי ביטחון: SS = z · √(L · σd² + d² · σL²). השורש הוא סטיית התקן של הביקוש לאורך זמן האספקה, כששני הדברים משתנים ואינם תלויים זה בזה.
כל איבר בתוך השורש הוא מקור סיכון אחד. L · σd² הוא ביקוש רועש לאורך L ימים. d² · σL² הוא זמן האספקה עצמו שזז, וכל יום שהמשאית מקדימה או מאחרת מכניס או מוציא d יחידות של ביקוש מהפער.
במספרים: 9 × 5² = 225, ו־20² × 2² = 1,600. השורש של 1,825 הוא 42.72 יחידות, ו־1.645 × 42.72 = 70.3 יחידות מלאי ביטחון.
נקודת הזמנה: ROP = d · L + SS = 20 × 9 + 70.3 = 250.3. מזמינים כשהמלאי יורד ל־251.
לאן הולך המרווח
מריצים כל מקור סיכון לבד, והחלוקה עקומה:
| מה משתנה | נוסחה | מלאי ביטחון |
|---|---|---|
| רק הביקוש | z · σd · √L | 24.7 |
| רק זמן האספקה | z · d · σL | 65.8 |
| שניהם, בחיבור (שגוי) | 24.7 + 65.8 | 90.5 |
| שניהם, משולב | z · √(L·σd² + d²·σL²) | 70.3 |
שני דברים בטבלה הזו חשובים.
ראשית, המרווחים לא מתחברים. שונויות מתחברות, סטיות תקן לא, כי שבוע של ביקוש גבוה ומשאית מאחרת כמעט לא נופלים יחד. חיבור שני המספרים מחזיק 20 יחידות יותר מדי, 29 אחוז מעל.
שנית, זמן האספקה הוא 1,600 מתוך 1,825 שבתוך השורש. מקטינים את הפיזור של הספק בחצי, ליום אחד, ומלאי הביטחון יורד ל־41.1, ירידה של 41 אחוז. מקטינים בחצי את פיזור הביקוש במקום, והוא יורד ל־66.9, ירידה של 5 אחוז.
אז לפני שקונים תחזית טובה יותר, הייתי מביא את הספק לעמוד בזמנים. במספרים האלה זה שווה פי שמונה במלאי.
מחשבון מלאי ביטחון
משנים כל נתון, ומלאי הביטחון, נקודת ההזמנה ושיעור המילוי מחושבים מחדש בנוסחאות שלמעלה. המחשבון נפתח על אותו מוצר, ולכן התשובה הראשונה היא 70.3 יחידות ונקודת הזמנה של 251.
מחשבון מלאי ביטחון עם זמן אספקה משתנה
הכול מחושב בדפדפן. ברירת המחדל היא המוצר מהרשימה.
כמה עולה כל רמת שירות
אותה σ של 42.72 יחידות, ביעדים אחרים:
| הסיכוי לא להיגמר במחזור | z | מלאי ביטחון | נקודת הזמנה |
|---|---|---|---|
| 90% | 1.282 | 54.7 | 235 |
| 95% | 1.645 | 70.3 | 251 |
| 97.5% | 1.960 | 83.7 | 264 |
| 99% | 2.326 | 99.4 | 280 |
| 99.9% | 3.090 | 132.0 | 313 |
המעבר מ־95 ל־99 אחוז עולה 29 יחידות נוספות. המעבר מ־99 ל־99.9 עולה 33 נוספות, בשביל עשירית מהשיפור. ערכי z לקוחים מטבלת ההתפלגות הנורמלית.
שיעור מילוי הוא לא רמת שירות
"95 אחוז שירות" אומר שני דברים שונים, והפער ביניהם גדול.
רמת שירות למחזור היא הסיכוי שמחזור נגמר בלי חוסר. זה מה ש־z קובע, ובזה משתמש כל מה שלמעלה.
שיעור מילוי הוא החלק מהביקוש שסופק מהמדף. מחזור שחסרה בו יחידה אחת נכשל במבחן הראשון וכמעט לא מזיז את השני.
החוסר הצפוי במחזור הוא σ · G(z), כאשר G(z) = φ(z) − z · (1 − Φ(z)). ב־z = 1.645 זה 42.72 × 0.0209 = 0.89 יחידות. בהזמנות של Q = 600 יחידות, שיעור המילוי הוא 1 − 0.89 / 600 = 99.85 אחוז.
הופכים את זה. אם היעד הוא בעצם שיעור מילוי של 99 אחוז, z צריך להיות רק 0.71, ומלאי הביטחון הוא 30.3 יחידות, לא 70.3. קניין שקורא יעד של שיעור מילוי כרמת שירות למחזור מחזיק 40 יחידות שאף אחד לא היה צריך.
איפה הנוסחה נשברת
- היא מניחה שהביקוש וזמן האספקה לא תלויים זה בזה. ספק שמאחר בדיוק כשכולם מזמינים שובר את ההנחה, והמרווח האמיתי גדול יותר.
- היא מניחה שההיסטוריה היא ביקוש, לא מכירות. בימים שהמלאי אזל, המכירות מראות פחות מהביקוש, ו־d ו־σd יוצאים נמוכים מדי. זה ביקוש מצונזר.
- היא מניחה פיזור נורמלי. פריטים איטיים שרוב הימים לא נמכרים בכלל, ומדי פעם נמכרות מהם כמה יחידות, אינם נורמליים, וביקוש לסירוגין צריך שיטה משלו.
- σd צריכה להיות הפיזור של שגיאות התחזית, לא של הביקוש הגולמי. מגמה או עונתיות מנפחות את σ הגולמית וקונות מלאי נגד תנועה שהתחזית כבר צפתה. ראו הטיית תחזית.
מקורות
- Silver, E. A., Pyke, D. F. and Thomas, D. J. Inventory and Production Management in Supply Chains, 4th edition. CRC Press, 2017.
- Chopra, S. and Meindl, P. Supply Chain Management: Strategy, Planning, and Operation, 6th edition. Pearson, 2016.